הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

תעשיית התוכנה הישראלית - לעצב את חיינו ביצירה טכנולוגית

עמירם שור

עם ד"ר ישראל בן דור

הוצאת אפי מלצר בע"ם (2018)

הספר הזה מוקדש לזכרם של הוריי היקרים זליג והניה לרעייתי, שותפתי לחיים, פנינה לילדיי, לימור וארי, ולבני זוגם אדיב ועדי ולנכדיי שירן, קרין, בן ועילאי

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

תעשיית התוכנה הישראלית - לעצב את חיינו ביצירה טכנולוגית

עמירם שור

עם ד"ר ישראל בן דור

הוצאת אפי מלצר בע"ם (2018)

6 ו .4 0 ת06 157861 זנ

ץז01051: [10169כ1 6110 01 6יזט)] 6+ 40ת1 שת1 63 - 600511מ1 5000/9176 1518911 הי ת076010 [0108108ת1600 ת! 11/65 טס 58108

העורך: אפי מלצר

עריכה לשונית: נילי גרבר

עיצוב וביצוע גרפי: רפי איל

עטיפה: רפי איל

צילום עטיפה: (ז1166016.00./ואוש

הדפסה: משה אסייג בע"ם מסת"ב: 978-965-7195-45-1 מהדורה ראשונה 2018

9 כל הזכויות שמורות למחברים.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה.

שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר.

הוצאת אפי מלצר בע"ם, מתחקר והוצאה לאור

תודתנו נתונה ליגאל בן-אהרון, מחבר הספר עסקים טובים בניהול ישראלי, עתרת, תל אביב (1988) על הרשות לכלול בספר זה את מרבית הפרק "מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ: מעטפת פתרונות ללקוח, מנהיגות מדרבנת לעובדים", עמ' 141-133, 150-147.

תודתנו נתוגה להוצאת הוד עמי על הרשות לפרסם בנספח בספר זה הגדרות למונחים בתחום המחשב שנלקחו, בשינויי עריכה קלים, ממילון הוד עמי למונתי מחשב בשיתוף מכון התקנים הישראלי, בעריכת יצחק עמיהוד, שפורסם בשגת 0.

תוכן העניינים

ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד .,. אין חיים בלי זיכרון ו

פרק ג: הסנוניות הראשונות 0 פרק ד: חלום הופך לחברה ארצית ובין-לאומית

פרק ה: ממכונות מחשבות למחשבים חושבים ....

פרק ו: מנהיגות במוקד הניהול 0 0 2 פרק ז: ה"בלורית" האדומה על ראש הפסל הענק 27 פרק ח: המאבק להכרה בתעשיית התוכנה כתעשייה .... 208 פרק ט: קידום חדשנות ומו"פ כיעד לאומי .. ו 0 .6 3007 פרק י: המחשוב ועתיד החינוך ו 0 0 399 פרק יא: בנתיבי היְזְמוּת לאופק השלום ... 0[ 0 0 0-ו פרק יב: מסביב לעולם .... ו 41 פרק יג: שחר של יום חדש במזרח אירופה 0 0/0 פרק יד: הדרקון המתעורר ו || פרק טו: הלם העתיד --2]00.|,0-0-0נע- ב ל ו סוף דבר . 5-7 --|/]|]|-]-------| | 2 - תעודות הוקרה והערכה /]/]-/-/-/- ...0 נספחים ...| /-//-/-/- 7 תע תרר,-- ‏ -- נספח א: קורות חיי .... 20/0 - כ נספח ב: מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ (1988) ... 56 נספח ג: 25 שנה לאיל"א .

נספח ד: חידושים טכנולוגיים ואחריותו של מנהל ענ"א בארגון 0 נספח ה: תקופת חירום היא שעת מבחן למערכות המידע ו נספח ו: מבחר מונחים בתחום המחשב 2 נספח ז: ראשי תיבות 0

רשימת המקורות ---------.--- --

התוחחת התעטטייעם כיעטראל 06 6 הסוזםו506 השח ד)משחטר

פרי מע שייה יוחד על מה החדת לתעששיית התוכנה בישראל לשנת תשע"ו - 2016

מוענק בזאת ל

עמירם שור

מנכ"ל ויז"ר (,1.66 660108165 ד שסא! 6066061008 ) ד.א.5

כאות הוקרה על תרומתו רבת השנים להקמתה, ביסוסה והאדרתה של תעשיית התוכנה וההיי טק והפיכתה לתעשייה המובילה בקרב תעשיות היצוא של מדינת ישראל.

על היותו אחד מעמודי התווך של תעשיות הטכנולוגיה והסחר הבינלאומי, מנהל-מנהיג בעל חזון, מעוף, כושר המצאה והצלחות מוכחות מרשימות ביותר.

על שהשכיל לשלב את קהילת המיחשוב הישראלית בקהילייה הבינלאומית, מה שתרם רבות להעצמת החוסן הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.

על היותו "שומר הסף של תעשיות התוכנה בישראל" שהביא במו ידיו לשגשוגה של תעשיית התוכנה ולמיצובה כתעשיית עתיד מובילה של מדינת ישראל.

ולראיה, באנו על החתום:

ל 5 / /

-

-/ -

2 ב : 8 ל = שרגא ברזשו דן פרופר נשיא התאחדות התעשיינים בישראל יו"ר חבר השופטים

הוענק בתל אביב, ג' שבט תשע"ז, 13 בינואר 2016

ד וד הד ד לד וי 0

פרס התעשיה מיוחד על תרומה מיוחדת. לתעשיית התוכנה לעשנת השעו - 220 מועגק לעמירם שור | | מוכיל אא טי: סכנלגשת הדשלות החדת בערנ. 2 |

עמירם שור: "לאורך עשרות השנים שבהן אני פעיל בתחום ה-ז1 [טכנולוגיית המידע] כיזם וכשותף בהקמתן של עשרות חברות, השאיפה שלי הייתה תמיד להיות צעד אחד קדימה - הן מבחינה מקצועית וניהולית והן מבחינת התרומה ליעדים הלאומיים של מדינת ישראל... הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא על השעון הביולוגי, שימנע ממני להמשיך ולהשתתף בחוויות הטכנולוגיות עוד 40-30 שנה. אני משוכנע שעוד נכונו לנו אתגרים טכנולוגיים שלא ידענו כמותם בעבר, אנחנו עכשיו רק בראשית הדרך של המחקרים והעשייה בתחום הגנו-טכנולוגיה והביו"טכנולוגיה, שאת תוצאות המו"פ שלהן נראה רק בעוד שנים"'.

1 סימונה ברונפמן, "צעד אחד קדימה", אנשים ומחשבים, 4 בדצמבר 2006.

ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד

במהלך 70 השנים האחרונות, החברה האנושית נמצאת בעיצומה של מהפכה טכנולוגית ששינתה את פני המחקר המדעי, שיטות הניהול, החברה, הכלכלה והעולם כולו. במוקד המהפכה - המחשב והתקשוב - שהם גם מחוללי ההמצאות והחדשנות, גם המנוף והמאיץ המרכזי של המחקר המדעי והיישומי וגם ארגזי הכלים לניהול מתקדם. כך הפכו המחשב והתקשוב לסם החיים בכל אחד מתחומי חיינו. החדשנות וההמצאות שהן תוצרי המחקר המדעי והטכנולוגי של צפונות הטבע הקוסמי, האדם והחברה האנושית, מעמידות לפנינו אתגרים אינסופיים. הבנתם ויישומם ימשיכו לקדם ולשנות את עולמנו ואת תרבות חיינו בקצב הולך וגובר.

ניתן לדמות את אנשי המדע והחוקרים ל"נביאיה" של תעשיית המידע, ובעוד אלה חוזים את העתיד, "כוהניה" של התעשייה הם יזמיה ומפעיליה של התעשייה הטכנולוגית החכמה, המתקדמת, על רבדיה השונים, והם המיישמים את חזון ה"נביאים". החבירה של אנשי המדע והיזמים אלה לאלה מניפה ומקדמת את החברה האנושית והעולם כולו אל הישגים ואופקים חדשים.

ספר זה מגולל ומתאר את הפריצה אל התעשייה הדיגיטלית, התוכנה וההייטק ואת תרומתו רבת ההיבטים וההישגים של עמירם שור, מחלוציה ומייסדיה של תעשייה זו למעלה מיובל השנים האחרונות.

הספר מתאר את חזונו של עמירם שור ופועלו להקמתה, לפיתוחה ולמיסודה של התעשייה הדיגיטלית ולהפכה יחד עם יזמים ואנשי מעשה אחרים למנוע הצמיחה של כלכלת ישראל ולאחת התעשיות המפוארות והמבטיחות.

עמירם שור הטביע את חותמו האישי על התפתחות תעשיות המידע והתוכנה ובכך גם על תולדותיה של מדינת ישראל. פעילותו מהווה בסיס איתן גם היום להעצמת התעשייה ולהאדרתה בעתיד.

בראשית שנות ה-60 הייתה תעשיית עיבוד הנתונים והתוכנה בגדר תינוק יונק שאינו מוּכָּר. הניצנים הראשונים נזקקו לטיפוח על ידי הכרה וחקיקה מתאימות, חינוך מקצועי ואקדמי, ופיתוח המוּדעות לשימוש באמצעי המחשוב כמנוף לניהול מתקדם. עמירם שור נטל על עצמו את המשימות האלה ובתוך העשייה במהלך השנים, נענה ברצון גם למשימות לאומיות ובהן קליטת עלייה, הקמת מפעלי תעשייה השלובים בתעשייה המתקדמת, ביטחון המדינה וחיזוק ההתיישבות באזורי הפריפריה.

בתפקידיו הציבוריים שימש עמירם שור, במשך שנים רבות, יושב ראש איגוד החברות לעיבוד נתונים, יושב ראש ארגון בתי התוכנה, יושב ראש אגף

171

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

האלקטרוניקה והתוכנה בהתאחדות התעשיינים בישראל, יושב ראש האגף לסחר חוץ ויחסים בין-לאומיים בהתאחדות התעשיינים, וחבר נשיאות התאחדות התעשייגים בישראל ונשיאות איגוד יצרני האלקטרוניקה והתוכנה.

בשנים האחרונות הוכתרה ישראל בתואר "אומת הסטרט-אפ", תואר המבטא את הכרת העולם כולו בפלא שהתחולל כאן בתחום תעשיית המידע וההיי-טק ובתנאים מורכבים ולעיתים אף קשים מבחינה כלכלית, חברתית וביטחונית. בפעילותו רבת-השנים היה עמירם שור בין החלוצים שהפכו את מדינת ישראל לאחד ממרכזי המחקר והפיתוח החשובים בעולם ובכך חוללו את הפלא. במשך השנים זכה עמירם שור בפרסים ובתעודות הוקרה רבות מראשי המדינה ומארגונים בין-לאומיים, על הישגיו ועל תרומתו להפיכת תעשיות התוכנה וההיי"טק לאחד ממנופי היצוא של ישראל ולהעצמת הניהול בכלל והניהול התעשייתי בפרט. בין הפרסים ואותות ההערכה שקיבל ניתן למנות את "פרס קפלן" על שם אליעזר קפלן, שר האוצר הראשון במדינת ישראל, להעלאת פריון העבודה והייצור לשנת 1988; באותה שגה פרסם יגאל בן-אהרון מנכ"ל "להב", מוסד ההשתלמויות ולימודי החוץ של אוניברסיטת תל אביב, את הספר "עסקים טובים בניהול ישראלי", בו נבחרה חברת מ.ל.ל. תעשיות תוכנה ומחשבים בע"מ, חברה אותה הקים וניהל במשך 45 שנה, כאחת מחברות הדגל של מדינת ישראל; חברות כבוד באיגוד מהנדסי הייצור הבין-לאומי (8/א5)? בשנת 1990; פרס השיווק מטעם התאחדות התעשיינים בשנת 1993; תעודת הערכה מיוחדת על ידי קומון אירופה ארגון הלקוחות והשותפים העסקיים של חברת יבמ באירופה 1994, עם סיום תפקידו כנשיא האירגון באירופה; פרס על מפעל חיים מהאיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע בשנת 1998; תעודת הוקרה מיוחדת על ידי לשכת מנתחי מערכות בישראל בשנת 2007; אות יקיר התעשייה הישראלית בשנת 2009; פרס התעשייה הישראלית (אוסקר התעשייה הישראלית) בשנת 2016.

בשנת 2012 זכה עמירם באזרחות כבוד של עיר הבירה ההיסטורית של סין, העיר ננג'ינג (פחו[חאאז), בירת מחוז ג'יאנגסו (ט1:8285), על תרומתו במשך עשור לבניית הקשרים והגשרים העסקיים והטכנולוגיים בין ישראל לסין. ההערכה באה לידי ביטוי גם בתעודות רישום על שמו בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל. התעודות ניתנו על ידי עובדי מ.ל.ל. בשנת 1993 לכבוד מלאת 30 שנה לחברה ועל

2 בשנת 1991 הוענקה לעמירס שור חברות כבוד בארגון הבין-לאומי של מהנדסי הייצור. תעודת החברות וההוקרה ניתנה לו עס חמישה אישים בולטים בתחוס התעשייה הביטחונית: בן עמי גוב ועמנואל ליבן, סמנכ"לי שיווק בחטיבת בדק מטוסים של התעשייה האווירית; גוריון מלצר, מנכ"ל תדיראן; גיורא שלגי, ראש חטיבת הטילים ברפא"ל; נפתלי אביטל, ראש מחלקת הדרכה בתעשייה הצבאית. הטקס התקיים במלון הילטון תל אביב ואת התעודות העניקו יושב ראש האגודה בישראל, פרופסור יצחק יודילביץ וחבר הכבוד שלה, התעשיין סטף ורטהיימר.

12

ציונות, היי"טק ותוכנה - הפריצה אל העתיד

ידי ארגון "אמצ"י", ארגון הלקוחות והשותפים העסקיים של חברת יבמ בישראל בשנת 1994 כאות הוקרה עם סיום תפקידו כיו"ר האירגון.

רבים מתלמידיו ועובדיו של עמירם שור, שקיבלו את הכשרתם המקצועית במסגרת מפעליו השונים, בעבר ובהווה, היוו ועדיין מהווים את השדרה המרכזית של מנחיגי תעשיות המידע והטכנולוגיה בישראל ומוביליהן. במהלך השנים שימש עמירם שור (ומשמש גם היום), יועץ מטעם מדינת ישראל למדינות שונות בעולם שרוצות לחקות את המודל ואת ההצלחה הישראלית.

התובנות, ההישגים, הכישלונות והמסקנות הנסקרים בספר זה, המתאר את יובל שנות פעילותו בתעשייה בישראל, עשויים לשמש השראה ומורי דרך לכל אותם יזמים ישראלים בארץ ובעולם שימשיכו להעמיק חקר ולהגיע להצלחות פורצות דרך בתחום, שיעצימו ויבססו את חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעתיד הרחוק. בדרך זו ימשיכו הדורות הבאים לשמר את מקומה ומנהיגותה של ישראל כמדינת ה"סטרט-אפ", ההמצאות והחדשנות.

חזונו של עמירם שור טבוע במשפט "כי מציון תצא תוכנה וטכנולוגיה", אותו טבע כבר בראשית שנות ה707 של המאה הקודמת, על משקל הפסוק "כִּי מִצִיוּן מָּצָא תורה" (ישעיהו ב ג). החזון, בדומה לחזון הגביאים, הוא לאומי ואוניברסלייגם יחד - לתפארת מדינת ישראל, לרווחת האדם היוצר באשר הוא, בעולם משתנה ומרתק, המשופע באין סוף הזדמנויות ליזמים ויוצרים.

פרופסור דני דולב

בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, האוניברסיטה העברית בירושלים יו"ר הוועדה הלאומית לתשתיות מידע ותקשוב בשנים 1998-1994

13

אין חיים בלי זיכרון

במחצית השנייה של המאה ה207 הומצאו וקמו חברות המידע והידע. ההמצאה הולידה תעשייה חדשה שמוצריה הם טכנולוגיות של מידע. שילוב הכוחות בין התעשייה הזו לתעשיית האלקטרוניקה, התוכנה והתקשורת, הוליד את תעשיית ההיי-טק בעולם ובישראל.

המיזמים של התעשייה, אותן חברות הזנק, על תחומיה השונים (עיבוד נתונים, תוכנה, תקשורת נתונים ואלקטרוניקה), הונהגו תמיד על ידי צעירים חסרי מנוח, עמוסי רעיונות, יוזמות, תשוקה וחזון, ששאיפתם היא לשנות את העולם.

היישוב היהודי בארץ ישראל, בשנים שקדמו להקמת המדינה ולאחר הקמתה, הונהג על ידי מנהיגות פוליטית וכלכלית של אנשים בוגרים, ציונים, בעלי חזון לאומי, שבנחישותם ובאמונתם הקימו את המדינה על מסגרותיה הפוליטיות, הציבוריות והכלכליות. דפוסי חשיבתם ועבודתם נוצקו בארצות מוצאם או בארץ ישראל והם נשענו על שיטות הניהול המסורתיות שהיו נהוגות אז.

בדרך כלל השיטות והאמצעים של הניהול בעולם העסקי מותאמים לגודל העסק או הארגון אותו יש לנהל. יש לשאוף ששיטות הניהול תהייגה חדשניות ומתקדמות ככל האפשר וכי האמצעים יאפשרו את השליטה, הבקרה, והניהול של מערכות עסקיות או ציבוריות ההולכות ומתרחבות, כדי לעמוד בציפיות הלקוחות או האזרחים הנהנים מהשירות הציבורי.

אחד מלקחי מלחמת העולם השנייה היה הצבת אתגר הניהול הלוגיסטי של הצבא בעת מלחמה כאתגר מהמעלה הראשונה לקראת הבאות. אתגר זה האיץ את פיתוחן של מכונות אלקטרו-מכניות ואלקטרוניות בעלות מערכות פיקוד מחגנֶטוּת, מבוססות נתונים הנקלטים על כרטיסי ניקוב בעלי 80 או 40 טורים, שהיו לתשתית ולפלטפורמה של המיכון ועיבוד הנתונים. באותן שנים גם הופיעו המחשבים הראשונים שהיו מסורבלים, גדולי ממדים ושימשו בעיקר לצורכי ביטחון, מודיעין ומחקר בבריטניה ובארצות הברית.

בראשית שנות ה-60 הופיעו המחשבים האלקטרוניים המתוחכמים שהופעלו באמצעות שפות מכונה וכלי תוכנה מתקדמים אחרים. בתחילה היו אלה מחשבים גדולים ויקרים ובהדרגה פותחו ונכנסו לשימוש רחב יותר ויותר מחשבים קטנים, זולים ויעילים יותר. המהפכה הגדולה החלה עם המחשבים האישיים בשנות ה807 הראשונות ואחר כך התגלגלה אל הטלפונים החכמים.

בזכות החיבור של המחשבים לתשתית התעשייה האלקטרונית ובזכות ההישגים המקצועיים ולצד התפתחות כלי התוכנה, היינו עדים להתפתחות מרשימה של טכנולוגיות מחשבים ושל שיטות הניהול באמצעות מחשבים אלקטרוניים.

155

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

ההשפעה המצטברת של כל אלה על חיינו, בכל תחום אפשרי, היא דרמטית. העולם שבו אנו חיים הוא זירה אחת, הכלכלה גלובלית ומהלך החיים הוא מהיר - הכול מתנהל בזמן אמת. הטכנולוגיה הפכה למנוע המניע את עולמנו בקצב שלא ידענו כמותו בעבר והיוזמה היא מפתח להתרוממות הרוח האנושית שמאפשרת קְדְמָה ושגשוג.

אולם תמיד ישגם מרוויחים ומפסידים. המנועים הטכנולוגיים מכתיבים וכופים עלינו קצב ניהול והחלטות המצעידים ומפתחים את העסקים והכלכלה. אולם 'בשדה הקרב' של המציאות נותרים 'קורבנות' רבים שלא עמד להם הכוח הניהולי והכלכלי להתמודד עם האתגרים החדשים והם 'שבקו חיים' מבחינה עסקית וכלכלית.

מאז הקמת המדינה בשנת 1948 ובשנות ה-50 וה607, היו המנהלים במדינת ישראל במובנים רבים חלוצים ואידיאליסטים, אולם ניהולם נשען על שיטות מסורתיות שאבד עליהן הכלח. על רקע התקופה המתוארת בספר ומול הצורך המתבקש לשנות ולקדם את הניהול בעת שבה מנהלים ועובדים חששו, מטבע הדברים, לאמץ שינויים, יזמתי והקמתי עם אריה שָמָש, בהצלחה רבה, את מרכז החישובים העסקי המרכזי, שלימים הפך לתעשייה גדולה ומפוארת בישראל.

אם מפתחי המחשבים האלקטרוניים היו נביאיה של התעשייה, אני נמניתי על כוהניה. כלומר, על אלו שיישמו והחדירו את המחשבים האלקטרוניים למען קידום הניהול, המדע, החינוך, הרפואה ובכל תחום אפשרי אחר. הייתי בין הראשונים שהפנימו את יתרונותיה של מהפכת המידע הטכנולוגי וכי צריך להיפרד מהאתמול; ההווה הוא בחזקת קפיצת מדרגה אל המחר ואילו העתיד צופן בתוכו הפתעות.

"עידן המידע" הוא מושג מופשט. מדובר באוצר רוחני שעוצמתו הכלכלית אינה נמדדת בנכסים פיזיים כמו אוצרות טבע, חומרי גלם אורגניים ואמצעי ייצור, אלא ביכולות האינסופיות של המוח האנושי לדמיין ולהמציא יש מאין ולטוות רעיונות חדשניים שיתנקזו למאגרי מידע וטכנולוגיות, תחומים שונים שמקיפים את חיינו. מאגרים אלה מתיישנים ומתחדשים במהירות, לעיתים מרגע אחד למשנהו, ומסייעים בהמשך לתכנן אסטרטגיה וטקטיקה, לנהל ולתמוך בתהליך קבלת ההחלטות.

לתפיסתי, העושר הכלכלי בעידן המידע יהיה שייך למי שיהיו מסוגלים לחקור, להמציא, לחדש, ולהטמיע תהליכים וטכנולוגיות פורצי דרך באמצעות טכנולוגיות המידע בכל תחום - מדע, חינוך, תעשייה, מסחר, רפואה, מְנהל ציבורי ועוד. האמנתי, ואני ממשיך להאמין, שהדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו, להשתמש בדמיון, לחשוב על משהו שעדיין לא קיים, לרוץ קדימה ולהימצא בקדמת הטכנולוגיה והמדע.

16

אין תיים בלי זיכרון

במשך השנים הללו התנהלתי מאחורי הקלעים של התעשייה הטכנולוגית בישראל בתחום עיבוד הנתונים, התוכנה וההיי-טק, ולפניהם. סיפורי, החל משנות ה207 לחיי, שזור בסיפור ראשיתה של תעשייה זו, מן התקופה הטרום-מחשבית ואילך. בראשית הדרך נשענה התעשייה על תהליך ייצור (עיבוד נתונים) באמצעות שרשרת של מכונות מחגוטות שכללו ממיינות, מפענחות, מכונות חישוב ומלווחות (מדפסות) כאשר רישום הנתונים נעשה על גבי כרטיסי ניקוב.

עברתי מסע ארוך, מרגש ומייגע; לקחתי חלק בעבודת נמלים סיזיפית; הובלתי מאבקים מול מגזרים ממשלתיים בעלי סדר יום שמרני; לעיתים הובסתי ולעיתים ניצחתי. חיי הצטלבו בצמתים המרכזיים שעברה מדינת ישראל ב-70 שנותיה ובדרך הארוכה והמפליאה של תעשיית ההיי-טק המקומית, מההתחלות הצנועות ועד למעמדה הנוכחי כמובילת היצוא הישראלי וכמותג בעל שם עולמי. הייתה לי הזכות להימגות על מחוללי המהפכה הדיגיטלית בישראל.

הספר הזה עוסק בהיסטוריה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ובהשפעותיה הבין-לאומיות, מניצני עיבוד הנתונים והתוכנה בראשית שנות ה-60 ואילך. אולם הספר עוסק גם בהווה ובלקחים שניתן ללמוד מן העבר לטובת העתיד. הספר מספר את סיפורה של ההשראה והתשוקה ליזמות וטכנולוגיה ומבהיר את חשיבותה של הנחלת בינה מחשובית לדור הצעיר. אפזר את הערפל סביב הסייגים התוקעים מקלות בגלגלי התעשייה ואציג את כסילותה של הרגולציה שעוצרת ובולמת מיזמים פורצי דרך, חרף העובדה שרגולציה אינה בהכרח מילה גסה.

בספר הזה הפקתי לקחים אישיים מהניסיון שצברתי ובתוך כך השתדלתי להתוות את עקרונות היסוד הראויים לקיומה של חברת המידע המודרנית. מטרת הספר הזה היא לסייע ולהביא לשחרור מלוא הפוטנציאל של מה שמכונה "התחכום הישראלי" (ובעבר נקרא "המוח היהודי") - כדי להשתלב בצמרת הכלכלית של העולם ואף להיות בין מוביליה. בתהליך זה, תעשיית ההיי-טק, בדומה לתעשייה שהקים היישוב היהודי מראשית ההתיישבות החדשה, תורמת ותתרום להגשמתו וביסוסו של החזון הציוני.

בכל השנים עמדה לצידי משפחתי שנשאה בעבודתי המאומצת. מעבר לכך אני מוקיר תודה להולכים איתי בדרך הארוכה: שותפיי העסקיים, עמיתים, ידידים ואנשים שסייעו וגילו הבנה לכל אורך הדרך.

נטלתי על עצמי בכל השנים תפקידים רבים והרביתי גם להרצות, לכתוב ולהתראיין כדי לקדם את תעשיית התוכנה והמחשוב למען עתיד מדינת ישראל, העם היהודי ואף טובת האנושות כולה. אני רק מצטער שהזמן קצר - והמלאכה מרובה - מכדי שאוכל לממש את כל מה שברצוני.

17

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

[26/ 4 ₪46 ₪4א9 סמ6/ק0 כפת אמ ₪אכמ! 46 מן6י₪ 6 !]| פכס 4"9, המק!קם 96/5 %0/ככ![[!: "מכ 06פ0 מת4!א/מ 246 4/9060 '/מ2 אאספכ מפ/6סיע 246 - שמ 3שיכיי. (4' 6 9/9 מכפם מ4!אומ!

עמירם שור

"שים אמונתך בחלומותיך כי בהם חבוי שער הנצחה" (ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן)

מבוא

בין המחשוב והתוכנה לקְלָאוּ

קְלָאוּ, במיתולוגיה היוונית, אחת מתשע המוזות, היא המוזה המופקדת על ההיסטוריה ועל שירת הגבורה. המוזות הן בנותיו של זאוס, ראש האלים ובנותיה של מִנְמוּסִינָה, אלת הזיכרון.3 היוונים הקדומים לא שיערו בנפשם שיבוא יום ומכונה מעשה ידי אדם תהיה בעלת יכולת שכלית העשויה לגבור על האדם. תחום המחשוב והתוכנה, גם אם ניתן לאתר לו אבות קדומים רחוקים, הוא צעיר לימים במונחים של ההיסטוריה האנושית. עידן המכונות המחשבות החל במחצית הראשונה של המאה ה-19 ועידן המחשבים האלקטרוניים החל כ-100 שנים לאחר מכן, בשנות ה407 של המאה הקודמת (ראו להלן בפירוט). ספר זה מיועד לתרום חלק נוסף לתצרְף ההיסטורי של התחום המשנה את פני העולם במהירות שלא הייתה כמוה אי פעם בעבר.

המטרה הממוקדת של ספר זה היא לתרום תרומה משמעותית לכתיבת ההיסטוריה של התחום בישראל על ידי תיאור פעולותיי משנות ה607 הראשונות ועד היום, כאחד מחלוצי תעשיית התוכנה והמחשוב בישראל, וכאחד 'האבות המייסדים' שהקימו את הארגונים המייצגים ונאבקו להכרה בתעשיית המחשוב והתוכנה בישראל כתעשייה לכל דבר. פעלתי לקידום מגזרים שונים בחברה הישראלית כגון עולים חדשים ועיירות פיתוח, ולמימוש מטרות לאומיות. נוסף על כך מתחילת הדרך הבנתי שפניה של תעשייה זו צריכות להיות ליצוא והזדמן לי לפעול לקידום יעד חיוני זה לישראל על ידי יוזמות פרטיות וסיוע לפעולות הממשלה במסעות רבים בכל רחבי העולם. בין היתר ייצגתי את ישראל בארגון 'קומון אירופה' וכיהנתי כנשיא הארגון שלוש פעמים ובכך הייתי לאחד הישראלים הראשונים שמילאו תפקידים בכירים בתעשיית התוכנה והמחשוב הבין-לאומית. הייתה לי גם הזכות להשתתף ולסייע ביוזמות שונות לקידום תהליך השלום בין ישראל לירדן ולפלסטינים.

בהתאם למטרה, בכתיבתו של ספר זה נעשה ניסיון לארוג יחד כמה כיווני מחקר וחשיבה כדי לתת לעניינים המתוארים את ההקשרים המלאים. הכתיבה נעה לפי הצורך מהמיקרו-היסטוריה, דוגמת תולדות חיי או תולדות הקואופרטיב וחברת מ.ל.ל., אל המקרו-היסטוריה, דוגמת תולדות מדינת ישראל ואף בממדים רחבים יותר, דוגמת ההיסטוריה של המאה ה-20 ובמיוחד ההתפתחות של המחשוב בעולם. מכיוון שמדובר באוטוביוגרפיה המתארת את קורות חיי השלובים

3 אהרון שבתאי, המיתולוגיה היוונית, מפה, תל אביב (2000) עמ' 277.

19

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

בתולדותיה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הספר מקיף גם את תחומי העשייה וגם את תחומי ההגות, מתייחס אל העבר כמקור ללקחים, אל ההווה ואל העתיד. לפיכך "האריג" שבספר זה נארג מכמה וכמה "חוטים", כפי שיתואר להלן.

מבחינה היסטורית, הספר עוסק בתולדות המחשוב בעולם ובהשפעות של ההתפתחויות הדרמטיות בתחום זה על התעשייה והכלכלה של היישוב היהודי ומדינת ישראל מראשית ההתיישבות החדשה בשלהי המאה ה-19 ועד היום. בתוך כך, הספר עוסק בהתפתחות התחום בישראל מ'הניצנים' של עידן 'המכונות' בארץ, בימי המנדט הבריטי ואילך, בתחילת עידן המחשבים האלקטרוניים (עם הקמת ה'ויצאק' במכון וייצמן) ובהתקדמות אחר כך. בתוך כך הספר מאיר את הדרך שעבר התחום מן השוליים אל עמדת ההובלה של הכלכלה הישראלית כולה.

הספר מתעד את דרך חיי המקבילה לדרכו של התחום מן ההתחלות הצנועות ועד למעמדו הבכיר כיום. במהלך דרך חיים זו, המשולבת בהקמה ושותפות בניהול של חברה חלוצית ובמילוי תפקידים ייצוגיים בכירים בתחום ברמה הלאומית והבין- לאומית, נצברו לקחים ותובנות. מצאתי לנכון לשתף את הקוראים בפירות הניסיון המצטבר מן העבר, אך גם להתייחס להווה ולהתוות לקחים וחזון לעתיד. לצורך זה שולבו בספר מאמרים שכתבתי במרוצת השנים ובהם, מעת לעת, חיוויתי את דעתי במישור הציבורי על התפתחות הענף והמלצותיי לגבי המדיניות הנדרשת. במבט לאחור מצאתי שרבות מהמלצותיי תְּקָפות גם היום. כך יוכלו רבים ליהנות מהגות והתבוננות שיש בהן עניין רב להתמודדות עם המציאות הנוכחית וגם ערך בגיבוש החזון לקראת העתיד. כך, לדוגמה, בין הסוגיות המרכזיות הנדונות נמצא את השפעת מהפכת המידע על אורח החיים, החינוך ושוק העבודה. לדוגמה, שאלה מרכזית שיש לה השלכות נכבדות: אם המחשוב והרובוטיקה גורמים לביטולם של מקצועות רבים, במה יעבדו הדורות הבאים?

במהלך כתיבת הספר הודגשו הערכים המובילים אותי ובהם המחויבות לציונות, למדינת ישראל, לעם היהודי ולפיתוחה של חברה שוויונית בישראל הנותנת תקווה לכל אזרחי המדינה, ברוח מגילת העצמאות. ידה של ישראל מושטת לשלום עם עמי האזור והיא מחוברת ל"כפר הגלובלי" ופועלת לטובת האנושות כולה. המחשוב והתוכנה, עם כל חשיבותם, הם אמצעים. מן ההכרח שפיתוחם והשימוש בחידושים ייעשו תוך כדי שמירה על אתיקה נאותה ובהתאם לערכי המוסר ולחוק. השימוש האתי והראוי בכוחות שמעניקים המחשוב והאינטרנט הוא אחד מן היעדים למענם פעלתי רבות בדרך חיי, כפי שיתואר להלן.

מהחשבונייה ועד הוויקיליקס כלי האבן, הגלגל ואמצעים אחרים, העניקו לאנושות את היכולת להשפיע

20

מבוא

באופן פיזי על סביבתם. אולם יכולתו המיוחדת של האדם היא בכוח החשיבה המופשטת המאפשרת להפוך את העצמים למושגים ולבצע פעולות שונות במוחו, שהוא למעשה המחשב המופלא ביותר שהומצא מעולם. היכולת האנושית לספור ולבצע פעולות חשבוניות במספרים (חיסור, חיבור, כפל וחילוק), התפתחה עם הזמן והגיעה להישגים במתמטיקה, בהנדסה, במסחר ובאינספור תחומים אחרים. ייתכן שהחשבונייה (808009), מחשב חרוזים וחוטים אנלוגי, היא מכונת החישוב הראשונה. החשבונייה, אחת המכונות הקדומות של האדם והראשונה שהופעלה, ככל הידוע, כדי להשיג יכולת חישוב מהירה וחזקה יותר, הופיעה בצורתה הקדומה בשנת 3000 לפני הספירה במסופוטמיה (כיום עירק), כלוח מכוסה בחול, שעליו צוינו סימנים על ידי אצבע או מקל. השם אַבָּקוּס נובע מן המילה אבק המוכרת בשפה העברית. השיטה התפתחה ללוח עם חריצים ולבסוף קיבלה את צורתה המוכרת במצרים העתיקה, בסביבות 500 לפני הספירה. החשבונייה נמצאה בשימוש נרחב ביוון, בהודו ואף בסין, שם השימוש בה נפוץ עד היום.

משחר ההיסטוריה השתמשו בני אדם במכונות כדי להעצים את כוחם. פעולות המכונה נחשבו לעיתים כקסם ממש ומרכיב המכונה נתפס כבעל כוחות כישוף. ההמצאות הבסיסיות (דוגמת המנוף, הגלגלת והבורג) עברו תהליכים של מזעור ושילוב עד שבשנת 999 לספירה הומצא השעון המכני הראשון. אולם מרבית המכונות מהעת העתיקה ומימי הביניים, בין אם נועדו לבנייה, למצור או לצרכים חקלאיים (כגון עצירת שמן וטחינת חיטה), היו גדולות בממדיהן ופעלו בכוח השרירים האנושיים, בעלי חיים, כוח המים וכוח הרוח.

מהפכה שוות ערך לזו של האינטרנט במאה ה-20 התחוללה כאשר הדפוס המכני, שהומצא בסין במאה ה-11, הופץ למערב ואפשר ליצור עותקים רבים של יצירות בשפות שונות במהירות וביעילות. המהפכה הזו נזקפת לזכותו של יוהן גוטנברג, ממציא גרמני (חי בשנים 1468-1400), שיצר את תהליך הדפוס ובנה את מכבש הדפוס. הישגיו הגדולים היו בפישוט תהליך הדפוס מיצירת לוחות גדולים ומורכבים ליציקת אותיות עופרת. בשנת 1456 הדפיס גוטנברג את מהדורת התנ"ך בייצור המוני בשפה הלטינית.>

הזמינות של המחשבות, הרעיונות והמידע שיצר הדפוס, שינתה את פני ההיסטוריה האנושית והובילה להרחבת ההשכלה, למהפכות חברתיות ופוליטיות, להקמת אוניברסיטאות וצבאות גדולים ולמלחמות, ואף בישרה את עידן מהפכת המידע שבו אנו חיים כיום. בעשור האחרון, הספר האלקטרוני (60008) תופס

4 ראו בהרחבה על משמעות מהפכת הדפוס בפרק "הדפוס - תיעוש הכתב ושכפול המוני של מציאות מדומה", בספרו של יונתן מזרחי, מציורי המערות לטלפון החכם, האבולוציה של המציאות המדומה, סטימצקי, תל אביב (2017) עמ' 325-282. להלן: מזרחי, מציורי המערות לטלפון התכם.

21

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

בהדרגה את מקומו של הספר המודפס ומספר הספרים וכתבי העת המתפרסמים רק במדיה הדיגיטלית גדל משנה לשנה. כיום מדובר במיליוני ספרים מסוג זה, הזמינים לכול. במקביל צמח הענף של קוראי הספרים האלקטרוניים, דוגמת 86 תמסקהג., המסוגל להחזיק ב"מוחו" אלפי ספרים. קיימים כבר מקבילים בשפה העברית, המפלסים את דרכם בהדרגה. באותה עת מתרחש תהליך של סריקת הספרים המודפסים והעמדתם לכל דורש באמצעות המחשב. אחד המיזמים החשובים בתחום זה קרוי "פרויקט יוהן גוטנברג", כמחווה לממציא הדפוס ומטרתו לספק לקוראים ספרייה ממוחשבת של ספרות קלסית באנגלית ובשפות אחרות. בשנת 2015 היו במיזם 50,000 כותרים. במקביל, בשפה העברית, קם "פרויקט בן יהודה" (על שם מחדש השפה העברית, אליעזר בן יהודה) ובו היו 0 כותרים בשנת 2013.

המצאת הדפוס הייתה חלק מעידן הרנסנס, "התחייה מחדש" באירופה, שהתרחש במאות 16-14 לספירה. בעידן זה גוצר רצף ההתפתחות המדעית באירופה ואחר כך במושבות ב"עולם החדש" (ארצות הברית) הנשמר עד היום. דמותו של ליאונרדו דה-וינצ'י (1519-1452) מאפיינת את התקופה. ליאונרדו הקדים בכוח דמיונו פיתוחים רבים שהגיעו לידי מימוש רק במאה ה-20, כגון הצוללת, מכונות תעופה (ובהן המסוק), טנקים ומשוריינים. אולם הוא לא חזה את המחשב, שמיכן תהליכי חשיבה ובהדרגה הפך ל"מוח" של כל המכונות שחזה דה-וינצ'י ורבות אחרות וכיום הופך לחלק מכל מכשיר וסביבה במסגרת פיתוחים דוגמת המטוס ללא טייס, המכונית האוטונומית, הדיאגנוזה הרפואית ממרחק ואחרים.

במאה ה-17 הומצאו מכונות החישוב הראשונות, שיכלו לבצע פעולות חיבור, חיסור, חילוק וכפל. המכונה האנלוגית, שהמציא בלייז פסקל (1662-1623), מתמטיקאי ופילוסוף צרפתי, בשנת 1645, נחשבת למכונה שבישרה את עידן המחשב. פסקל בנה מכונת חישוב לפעולות חיבור וחיסור עבור אביו, שהיה גובה מיסים. המכונה שבנה כללה מנגנון מכני, המבוסס על גלגלי שיניים וידית, שעם סיבובה הופיעו הספרות בתוך חלון קטן מעליה.

המאות ה-18 וה-19 היו העידן של המהפכה התעשייתית. בעיקרו, היה זה תהליך של "פיתוח חומרי גלם ומקורות אנרגיה חדשים".* תגליות מדעיות נחשפו ובאירופה התרחשה תנופה אדירה של תיעוש ופיתוח שבמסגרתה נבנו מפעלים שייצרו מוצרים רבים, פותחה רשת ענפה של רכבות, נחפרו מכרות והתפתח מסחר עולמי שהושתת על ניצול עמים רבים באסיה ובאפריקה על ידי האימפריות

5 הררי, קיצור תולדות האנושות, דביר, אור יהודה (2015) עמ' 338. להלן: הררי, קיצור תולדות האנושות.

22

מבוא

ובראשן בריטניה. בין התגליות הבולטות ניתן למנות את מנוע הקיטור (1774), הסוללה החשמלית (1799), הקטָר (1802), הצילום (1824), המנוע החשמלי והטלגרף (1838), מכונת הכתיבה (1867), הטלפון (1876), נורת הליבון החשמלית (1879), סרט הקולנוע (1891) ורבות אחרות.%

בתחילת המאה ה197, כחלק מהפיתוחים וההמצאות, התקדמה בניית מכונות חישוב בצרפת ובאנגליה במקביל. פרופסור צ'רלס בבג' (28008980 6081166), מתמטיקאי וממציא בריטי, החל בשנת 1833 בתכנון מכונה אנליטית שכללה יחידת חישוב ויחידת זיכרון ובקרה והופעלה בעזרת קיטור. אומנם בגיית המכונה לא הושלמה, אך עקב התפיסה המכנית, היכולת לאחסן הוראות והשימוש שנעשה בכרטיסים מגוקבים, היא נחשבת לאם המחשבים המודרניים.

דרך אגב, השימוש בכרטיסים מנוקבים היה נפוץ מאוד בתעשיית המחשוב עד סוף שנות ה607 של המאה ה-20. רק אז הוחלפו הכרטיסים המנוקבים בדיסקטים (615%606) וגם השימוש בהם פסק לקראת סוף המאה עקב ההתפתחות המואצת של התקשורת והתקשוב.

בשנת 1887 המציא הסטטיסטיקאי האמריקאי ד"ר הרמן הולרית' (ח08וה116 1ווזס![110) את מכונת הטבולציה מבוססת כרטיס הניקוב במטרה להכניס לתוך טבלאות נתונים סטטיסטיים שמקורם במיליוני פיסות מידע. בשנת 1890, במסגרת מפקד אוכלוסין בארצות הברית, השתמש הולרית' לראשונה במכונת חישוב אוטומטית ששילבה שימוש בכרטיסים מנוקבים עם מכשיר אלקטרו- מכני שיצר וקרא את הכרטיסים. הולרית' הצליח לקצר את פרק הזמן שנדרש לקבלת תוצאות מהמפקד משבע שנים לשנתיים וחצי. החברה שהקים מכרה את המכונות ללשכות אוכלוסין ולחברות ביטוח בעולם כולו. למעשה, ניתן לומר שזו הייתה חברת הסטרט-אפ הראשונה בעולם שמכרה מחשבים בזירה הבין- לאומית. בשנת 1911 התאגדה החברה של הולרית', עם שלוש חברות נוספות, וכך קמה החברה שבשנת 1924 שינתה את שמה ל-/18.? המחשבים מתוצרת ]18% היו בין הראשונים שהגיעו לישראל בסוף שנות ה507 ובראשית שנות ה-60. כיום, חברת א18 היא אחת הגדולות בעולם ובשנת 2013 הגיע המחזור שלה לכ-100 מיליארד דולר לשנה. החברה מייחסת את ראשיתה ההיסטורית לשנות ה807 של המאה ה197, כאשר החל הולרית' בפיתוח הפטנטים וקמו החברות שהתאגדו יחד בשנת 1911.

חידוש אחר, שהופיע בתחילת המאה ה207, היהישפופרת הריק שהתגלתה אף

6 ביל יאנה, 100 המצאות ששינו את פני העולם, עופרים, כפר מונש (1993). להלן: יאנה, 100 המצאות ששינו את פני העולס. ?7 =>ח801]\ 058ח18 [8ח810ות6ת1 :13/1. אתר חברת יבמ (11-16/תתס6. וחפ1.ושצע\//:קוו).

23

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

היא כשימושית לבניית מחשבים. בשנות ה-30 וה407 של המאה ה207 נבנו בהדרגה המחשבים הראשונים שביטאו הסתמכות על אלקטרוניקה דיגיטלית (במקום אנלוגית) ואפשרויות תכנות נרחבות יותר. בשנת 1936 הגה המתמטיקאי הבריטי אלן טורינג (פמוזטי? 4188 ) את הרעיון לבנות מכונת חישוב שתהיה מסוגלת לבצע את כל הפעולות שמחשב מסוגל לבצע היום.

התפתחות המחשבים זכתה לקפיצת הדרך בשנות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 פיתחו שני מדענים מאוניברסיטת פנסילבניה את מחשב ה'אניאק' (5180), שחישב לוחות טווחים. המחשב פעל באמצעות 18,000 שפופרות ריק והוא ידע לכפול מספרים בני 10 ספרות בקצב של 3,000 פעולות בשנייה ולבצע 0 פעולות חיבור בשנייה. ממדיו היו גדולים מאוד: אורכו כ-30 מטרים, גובהו שלושה מטרים ורוחבו מטר אחד. משקלו היה 27 טון. ג'ון פון ניומן, המתמטיקאי היהודי האמריקאי, יעץ לשני המדענים שפיתחו את ה'אניאק' ליצור במחשב מאגר זיכרון נפרד, שבו יאוחסנו התוכנות והוראות ההפעלה של המחשב. אולם רעיון זה מומש רק במחשבים מאוחרים יותר. זו הייתה תחילת הדרך של התכנות המודרני. במשך שנים רבות מקובל היה לחשוב שה'אניאק' היה המחשב האלקטרוני הראשון. אולם לאחר שנים רבות, כאשר נשברה הסודיות סביב פיצוח ה'אניגמה' ומכונת צופן אחרת ('לורנץ') (ראו להלן), התברר שהבריטים הקדימו אותם.

ה'אניגמה' הייתה מכונת הצופן שבאמצעותה הצפינו הגרמנים את התשדורות בזמן המלחמה. למזלם של הבריטים, המכונה הגיעה לידיהם, אך פיצוח הצפנים דרש מאמץ מיוחד. בבריטניה הוקמה יחידה גדולה לפיצוח הצפנים הגרמניים. אחד השותפים העיקריים לפיצוח צופן האניגמה היה אלן טיורינג, מחלוצי המחשב, שהוזכר לעיל. לצורך פיצוח הצופן השתמשו המפצחים במחשבים אלקטרו- מכניים שכונו "פצצות" (5טמזסט). ב-17 בינואר 1940 הצליחו הבריטים לראשונה לפצח תשדורת של האניגמה. מכאן ואילך פענחו הבריטים את מרבית התשדורות המבצעיות של הצבא הגרמני. פיצוח הצפנים היה לאחד המפתחות שהובילו את בנות הברית לניצחון על גרמניה הנאצית. הגרמנים לא ידעו שהבריטים פיצחו את צופני ה"אניגמה" והעניין כולו נשמר בסוד עד שנות ה707.

כאשר הסתיימה מלחמת העולם השנייה והבריטים עמדו לעזוב את הארץ, הם הציעו 30 מכונות "אניגמה" לצה"ל. אולם הם לא סיפרו שהצליחו לפצח את הצפנים וכוונתם הייתה, ככל הנראה, להמשיך ולעקוב אחר פעילות צה"ל והמודיעין הישראלי. צה"ל בראשית צעדיו שמח על ה"מתנה" ונערכו ההכנות להפעלתה, כולל תרגום לערבית. אולם בין העולים לארץ היה גם מתמטיקאי יהודי-בריטי שנמנה על הצוות של פרופסור אלן טיורינג במהלך המלחמה. העולה

24

מבוא

שמע מסטודנט שלו על "המתנה" שצה"ל קיבל והוא חיפש אחר דרך להזהיר את צה"ל בלי לחשוף את הסוד הכמוס. לפיכך רמז לסטודנט שלו: "שמעת על הסוס הטרויאני?" המסר הגיע לצה"ל ולפי המסופר, דוד בן-גוריון בעצמו הורה להימנע משימוש ב"מתנח". כיום, הכינוי "הסוס הטרויאני" נועד לתוכנת מחשב מזיקה המאפשרת לאחרים לעקוב אחרי כל הפעולות של המחשב המותקף*

קבוצה בריטית בהובלתו של טומי פלאוורס (פזסשס1 עתנס1) פיתחה בשנת 1943 גם את מחשב ה"קולוסוס" הנחשב לאחד המחשבים האלקטרוניים הספרתיים הראשונים. המחשב נועד לפצח הודעות מכשירי טלפרינטר של הצבא הגרמני שהוצפנו באמצעות מכונת הצפנה ייחודית שכונתה לורנץ 40/42 52. המחשב החל לפעול בשנת 1944. באמצעות ה"קולוסוס" פיצחו הבריטים את הקוד של קו טלגרף סודי בין המפקד הגרמני במערב, גנרל קארל פון רונדסטט, לבין ברלין וכך נחשפה ההיערכות הגרמנית לבלימת הפלישה של בנות הברית לאירופה, אותה "חזית שנייה", שהתאחרה כל כך.

השימוש ב"קולוסוס" נשמר בסוד גם לאחר המלחמה, אולם הידע והניסיון שימשו היטב את תעשיית המחשבים הבריטית. כמה מהאנשים שהיו מעורבים במיזם מילאו תפקיד מרכזי בבניית המחשבים הראשונים בבריטניה. הסודיות הוסרה רק בשנת 1976.

המונח "באג" הופיע גם הוא באותן שנים, בפעם הראשונה. מדובר בעש (אַגוּע) שהתעופף לתוך מחשב מארק ז1 של צי ארצות הברית ומצא בו את מותו. כאשר נעצר המחשב הענק, מצאו הטכנאים את הפגר והדביקו אותו בסרט הדבקה סמוך לקטע שתיאר את האירוע. אחר כך, בכל פעם שהמחשב התקלקל ותוקן תיארו התכנתים את התהליך במונח 8ח881טס26.* כיום, ה"באגים" נפוצים בשלבי פיתוח התוכנה והם שמונעים את הביצוע התקין של משימות המחשוב.

לקראת שנת ה20007 רבתה החרדה בישראל ובעולם כולו מ"באג 2000". הכינוי התייחס לאפשרות של קריסת מערכות המחשב בעולם כולו עקב רישום חלקי של

8 רון בן ישי, "הסוף לאניגמה: מכונת הצופן הנאצי בצה"ל", //6].60.1מץ.שושושו//:קטו) .66חץ [וחזת.4525304,00-,81116165/0,7340,1). יש הטוענים כי הפרופטור שבו מדובר היה פרופסור יוסף גיליס (1993-1911), יליד בריטניה, שהיה חבר בצוות המתמטיקאים בראשותו של אלן טיורינג ותרס רבות לפצוח הצפנים הגרמניים. בהיותו ציוני מסור, תרס ל"הגנה" ולצה"ל מניסיונו בתחוס פיצוח הצפנים. גיליס עלה לארץ בשנת 1948 ונמנה על מקימי הפקולטה למתמטיקה במכון וייצמן. פעל רבות לקידום החינוך המתמטי בישראל. חנה ושניאור ליפסון, "לוכרו של מתמטיקאי דגול ומורה מעולה", המרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי (/80.(1. 09118 ו811ותח18ם//:קסות 205 4818/8116%).

9 איירה פלאטו, צחקו עליהם (בהתחלה...), אחיאסף, תל אביב (1998) עמ' 200-188. להלן: פלאטו, צחקו עליהס.

25

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

השנה במערכות מחשב רבות. המערכות שמרו בזיכרון את השנים בשתי ספרות בלבד (כלומר ללא ציון המאה), בעיקר כאשר היה מדובר במחשבים ישנים, ששמרו בזיכרון את השנים בשתי ספרות ללא ציון המאה והמחשב לא ידע איך לקלוט שנה שכוללת ארבע ספרות.

בשנת 2000 כבר היו מרבית מדינות העולם תלויות במחשבים לתפקודן התקין ומידת התלות הייתה גדולה ככל שהמדינה הייתה מפותחת יותר. ישראל אף היא הייתה כבר למדינה ממוחשבת ברמה גבוהה מאוד. מבקר המדינה סקר את תמונת המצב של המחשוב בישראל בדוח שבחן את ההיערכות לקראת הסכנה והגיע למסקנה שהתלות במחשבים חבקה את כל המערכות, מן המטה ועד יחידות הקצה.10 הכנסת מינתה ועדת משנה לנושא וננקטו צעדים רבים, כולל עדכון והחלפה של תוכנות ושמירת גיבויים למקרה הצורך. בסופו של דבר, החרדות לא התממשו, כנראה שגם עקב ההיערכות המוקדמת.

בשנת 1945 בנו ג'ון פון נוימן וצוות ה'אניאק' את המחשב 'אדווק' (00%80)" במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (דזוא)1' מחשב זה ומחשבים נוספים שנבנו אז שימשו באוניברסיטאות לצרכים מדעיים ורק בתחילת שנות ה-50 החלו חברות שונות לייצר מחשבים לשימושים עסקיים. לאחר מלחמת העולם השנייה השתמשה הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית (שפיתחה את פצצות האטום שהוטלו על יפן) במחשב אלקטרוני-דיגיטלי כדי ליצר פצצת מימן.

כבר במלחמת העולם השנייה בא לידי ביטוי ההכרח לעסוק בהיבטים המוסריים של השימוש בעוצמתו של המחשב. אדווין בלאק, סופר ועיתונאי אמריקאי, פרסם בשנת 2001 ספר ובו חשף שמכונות הולרית' מתוצרת יבמ, שפעלו בגרמניה, שימשו את המשטר הנאצי לאיתור היהודים בגרמניה ולרדיפתם ואחר כך לרצח השיטתי של יהודים וצוענים. המחבר טוען כי למעשה הייתה ברית אסטרטגית בין יבמ למשטר הנאצי באותה תקופה. עם עלותו לשלטון, בשנת 1933, נעזר היטלר במכונות יבמ כדי לתעד את כל היהודים בגרמניה. השימוש בטכנולוגיית המידע סייע רבות ליעילות המחרידה של הרצח. הרשימות המדויקות, שכללו נתונים אישיים ובהם מקום המגורים, הגיל והמין, סייעו לנאצים לאתר בזריזות יהודים וצוענים ולנהל את המשלוחים במסגרת "הפתרון הסופי". המספרים שהוטבעו על זרועות האסירים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו נופקו לכל אסיר על ידי 0 מבקר המדינה, דוח על ההיערכות לקראת בעיית המחשוב של שנת 2000 (באג 2000) ירושלים 1999

([6/8%61.00.1רת.016//:כזג[) עמ' 9-8.

1 חסזטקות20) 18016זה/\ 121507016 10ת0ז01601 :80ש30. 2 ע0[08תת160 ]0 105010116 355801050115]/ :ך1א.

26

מבוא

המכונה של יבמ 3

לסיכום חלקה של מלחמת העולם השנייה בפיתוח טכנולוגיית המידע ניתן לומר, כפי שטוען פרופסור יונתן מזרחי, בספרו שפורסם לאחרונה תחת השם "מציורי המערות לטלפון החכם": "המחשבים הגדולים שהומצאו לקראת סוף המלחמה למטרות כמו פיצוח צפנים, ניהול לוגיסטי של מאמץ המלחמה וחישובי ביקוע גרעיניים, נתנו לעולם את המחשב האלקטרוני: המכונה - אשר למן המחצית השנייה של המאה תשנה את פני התרבות האנושית לנצח"+י

חברת יבמ וחברת רמינגטון ראנד פיתחו מחשבים אלקטרוניים בשנות ה-40. בשנת 1952, לראשונה, "חזה" מחשב ה--0גשואט*' שנבנה על ידי חברת רמינגטון ראנד, את ניצחונו של מועמד בבחירות לנשיאות. היה זה דווייט אייזנהאואר שהמחשב חזה את ניצחונו בבחירות לנשיאות בארצות הברית על ידי ניתוח מדגם. בסוף שנת 1952, כמענה ליוניבק 1, יצאה חברת |א18 עם מחשב ראשון מסדרת ה-700. היו אלה מחשבים ענקיים, יקרים, שהשתמשו בסרט מגנטי ובשפופרות רִיק, בעלי זיכרון, שיכלו לבצע פעולות חישוב במהירות רבה.

באמצע שנות ה-50 כבר הטיל המחשב את קסמו על מנהלי חברות גדולות בארצות הברית ורבים רצו לרכוש אותו אף שלא תמיד ידעו מה לעשות בו. במקביל חלו התפתחויות נוספות. בשנת 1956 יצא לשוק הטרנזיסטור. המצאתו הייתה קפיצת דרך נוספת בפיתוח המחשבים שלוותה בשימוש במעגלים מודפסים ובטכניקות נוספות, ואלה הובילו בהדרגה למזעור גודל המחשב ולהגברת מהירות החישוב. חברות רבות החלו להשתמש בהמצאה זו ובהן פסא, ||6אוץ6חס11, 64 [אפו, בורוז, קונטרול דטה ופילקו. המחשב הראשון של יחידת המחשוב בצה"ל (ממר"ם) נרכש מחברת פילקו והגיע לארץ ביולי 1961.

התכנות היה "צוואר בקבוק" בשימוש במחשבים. השפה הראשונה שפותחה הייתה שפת אסמבלי (ע!0ו4850). הייתה זו שפת סף, הקרובה לשפת מכונה, שההוראות שלה היו סדרות של קודים מופשטים. אחר כך פותחו שפות שהפקודות שלהן דמו לשפת בני אדם. כך פותחו שפות כדוגמת פורטרן (ם8וס%' בשנת 6 והקובול (00001)' בשנת 1960. משנות ה-60 הואץ קצב החידושים בתחום

3 מייקי לוי, "למה שימשו המספרים שקועקעו על זרועות היהודים בשואה!", וואלה, (1/2958374ח1[/110. 00 18| 5://6601כונ). שם הספר: 821[ ה26\/66 4118006 5178/0810 76 :1101068054 16[ מה 181 ,180% מושס (2001) אס אוס\1 סז ,2010 20) [0 סוס 105% 5 הסג 86 עהההח06)

4 מורחי, מציורי המערות לטלפון החכם, עמ' 440.

5 ססזקות0;) 8110התסזט4/ [8פזסטות ז :0/זצת ז.

6 8[8000ת178 8[טוחזס" :ח8וס.

7 6 6הה800חג] 1100160כ) 510685 הסור 60 :00001.

207

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

המחשבים. א8! החלה בייצור מחשבים מסדרת 360/מ5/5800, שכללה שימוש בשבבים, הרצת כמה תוכניות במקביל ושיטות חדשות של עיבודים מקוונים (ח0 6) באמצעות מסופים.

באותן שנים פותחה שפת האסקי (%4501* שאפשרה תקשורת נתונים בין מחשבים. בשנת 1964 פותחה שפת הבייסיק (29510) שהייתה קלה ללימוד, ידידותית למשתמש ופופולרית. בסוף שנות ה607 פותח שבב הצורן (סיליקון) שהכיל מעגלים משולבים, טרנזיסטורים זעירים ורכיבים אחרים והחליף את הטרנזיסטור במחשב. בשנות ה-70 חלו שיפורים ניכרים במחשבים, שמזערו עוד את רכיביהם והגדילו את הזיכרון ואת מהירות הביצוע. שיפור הטכנולוגיה של המעגלים המשולבים הוביל לפיתוח המיקרו-פרוססור, המעבד הזעיר, שהכיל אז אלפי טרנזיסטורים.

המחשבים החלו לחדור לכל תחומי החיים והמהפכה התחוללה עם הקטנת המחשב והפיכתו למחשב אישי. בשנת 2015, כאשר חגגה חברת מיקרוסופט ארבעים שנה להקמתה, התברר שהתוכנות מתוצרתה (עולם ה-פ/שס6מו/ ויישומי הד 028406)) הגיעו לכמיליארד בני אדם ברחבי העולם. מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, אשר הוקם בשנת 1990, הוא אחד משלושת מרכזי הפיתוח האסטרטגיים של החברה והראשון שהוקם מחוץ לארצות הברית. בעקבות הצלחת המרכז בישראל הקימה מיקרוסופט שני מרכזי פיתוח אסטרטגיים נוספים, בסין ובהודו. משנות ה-80 של המאה הקודמת, הוקמו בישראל מרכזי פיתוח של חברות ענק בין-לאומיות רבות נוספות ובהן, בין היתר, יבמ, מוטורולה ואינטל.

משרד ההגנה האמריקאי הקים רשת תקשורת נתונים שחיברה בשנות ה607 ארבע אוניברסיטאות וכונתה ארפנט (6ם//82.).%' הרשת נועדה לשמש כתחליף למקרה שבו תיפגענה מערכות התקשורת בעימות עם ברית המועצות, במסגרת "המלחמה הקרה". הרשת התפתחה בהדרגה עד שבראשית שנות ה-80 קיבלה את מאפייני רשת האינטרנט המוכרים וחל פיצול בין החלק הביטחוני לחלק האזרחי במיזם. בסוף שנות ה-90 כבר הקיף המארג של רשתות המחשבים את העולם כולו (שושוט)'?. כיום, האינטרנט (מַרְשְתֶת) מחבר בין מיליארדי מחשבים בכל העולם. האינטרנט עיצב מחדש את היחסים בין בני אדם, עמים ותרבויות במידה שקשה עדיין להעריך אותה.

הופעת המיקרו-מחשבים, המחשבים האישיים, הסוּפֶר"מיקרו-מחשבים, 8 86ה018ז0)ה1 ה80וותתס1ח] זס] 02006 5180816 ]הגוה צ1 הפסוזסרת 3 :56211

9 שסת4₪6 10[6005 168568101 480660 :1 0 >6/\ 166/\ 16נסעט :ועט

8

מבוא

מערכות ההפעלה דוס (208)? ו'חלונות' מתוצרת חברת מיקרוסופט, הגיליון האלקטרוני, מעבדים מתקדמים (דוגמת מעבדי אינטל) ויכולות גרפיות (שהוכנסו לשימוש על ידי חברת 422158 במחשבי המקינטוש), העמידה לרשות ציבורים הולכים וגדלים יכולות אדירות של עיבוד ואגירת מידע לצרכים מגוונים. מגמות אלה התחזקו עוד יותר בשנות ה-90 עם גרסאות מתקדמות של תוכנת 'חלונות', מעבדי פנטיום (מתוצרת חברת אינטל) וגיליונות אלקטרוניים מתקדמים. האינטרנט הפך לשוק עולמי ענק המשמש למכירת ולקניית מידע, מוצרים ושירותים מכל סוג שניתן להעלות על הדעת. כמו בכל זירה אנושית קיימות גם תופעות שליליות דוגמת הכנסת וירוסים הרסניים ופעילות עוינת של פצחנים (האקרים) המתמחים בחדירה למחשבים ולרשתות מחשבים. פירוש המילה 8% הוא להכות בגרזן והמילה התגלגלה לתחום המחשבים. האינטרנט הפך למרחב עימות נוסף (5106180806) בין מדינות המנסות לפגוע זו בזו באמצעות חדירה ופגיעה במאגרי המידע והמחשבים. במציאות הנוכחית, לכאורה, מכיוון שכל מערכות החיים, מה "מוח הממוחשב" של מדינת האויב ועד יחידות הקצה, נשלטים או משובצים במחשבים, ניתן להכריע את המלחמה ללא כל שימוש בכוח פיזי. משנות ה-2000 החלו לפעול בתחום ארגוני טרור, שזיהו את היכולת להטיל אימה על מדינות ועמים. משנת 2011 הותקפו אתרי אינטרנט במדינת ישראל על ידי פצחנים ממדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים ושל האסלאם הקיצוני. הוקם מטה לאומי ללחימה בטרור מקוון ומשרד הביטחון וצה"ל החלו בהקמת יחידות ובהיערכות למתן מענה לאיום החדש. אומדן הנזק של פשעי סייבר (לא כולל התקפות בחסות מדינות, טרור סייבר ומקורות תקיפה אחרים) מוערך ב5007 מיליארד דולר לשנה. הנזק הכלכלי הוא עצום ושווה בהיקפו לתוצר הלאומי הגולמי של מדינות בהיקף בינוני, דוגמת נורבגיה או פולין.* גם חברות ישראליות החלו לפעול בתחום במרץ רב. כך, לדוגמה, חברת "צ'ק פוינט" הישראלית, הנחשבת לחברה מובילה בעולם כולו בתחום הסייבר, נערכת לסכל איומי סייבר הנשקפים כיום למכשירים הניידים, הסמרטפונים. המכשיר מכיל ריכוז מידע מיידי על כל אדם וגם יכול לשדר כל מידע. חברות הסייבר הישראליות מייצאות בשנים האחרונות פתרונות וטכנולוגיות בהיקף ניכר וכך הן הפכו את ישראל ל"מעצמת סייבר". על פי הערכת מכון היצוא, פועלות בארץ כיום כ-250 חברות סייבר, מרביתן חברות הזנק (סטרט-אפ), שרובן הוקמו בשנים האחרונות.5 בסיכומו

1 5/5067 פַתו90זסקכ) או :5פ.

2 *ואב צרויה, "שיתוף פעולה גלובלי מול פשעי סייבר", בתוך: ספר ההיי-טק הישראלי, הארץ, דצמבר 5, עמ' 90.

3 דניאל גל, "מקדמים את הסייבר הישראלי בשוק העולמי", שם, עמ' 63.

29

הפריצה אל התעשייה והעתיד הדיגיטלי

של דבר, הדרך היחידה להילחם באיומי הסייבר בצורה יעילה היא על ידי שיתוף פעולה גלובלי.

בשנות ה507 התקשו מרגלים בצילום ובהעברת עותקי מסמכים, אולם הקלות שבה נגנבו והופצו הררי מסמכים בעשור הראשון של המאה ה-21, מעידה עד כמה הרחיקה לכת הטכנולוגיה. אדוארד סנודן,* עובד לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (54א) חשף בשנת 2013 את הציתותים של הסוכנות לכל אזרחי ארצות הברית ולמדינות רבות (כולל מדינות ידידותיות לארצות הברית ובהן ישראל) והדליף מעל 90,000 מסמכים. העיתונאי האוסטרלי ג'וליאן אסנג' הקים בשנת 2006 את אתר ההדלפות ויקיליקס (11.6865א0/1) שבו פורסמו מסמכים מסווגים רבים: בשנת 2010, בהדלפה הגדולה ביותר אי פעם, פרסם האתר מעל 700,000 מסמכים ותכתובות שנשלחו למחלקת המדינה האמריקאית מהקונסוליות האמריקאיות בכל העולם.* בין היתר חושפים המסמכים המודלפים את פעילות המודיעין של שגרירות ארצות הברית בדמשק ומהם עולה כי הערכות המודיעין האמריקאיות זיהו בעוד מועד (בשנים 2010-2005) את מרבית הגורמים למלחמת האזרחים בסוריה וכי ארצות הברית אף ניסתה לנצל את מצבה הרעוע של סוריה כדי לערער ואף להפיל את משטרו של בשאר אסד, נשיאה של סוריה משנת 2000. פעילות זו של ארצות הברית מהווה גורם נוסף לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011.% מידע מסוג זה נחשב חסוי, ובדרך כלל המתין בארכיונים במשך עשורים עד שניתנה האפשרות להיסטוריונים לחקור את המסמכים ולפרסם מחקרים וייתכן שגם לא היה נחשף אי פעם.

בשנת 1965 צפה גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל, כי אחת ל-24-18 חודשים תוכפל כמות הטרנזיסטורים בכל שבב. העיקרון הוכח כמדויק למדי. המערכות ממשיכות לקטון, מהירות המעבדים גוברת והמחיר יורד. הטלפון הראשון החכם : (סיימון) מתוצרת 1א18 הוצג כבר בשנת 1992. בשנים שחלפו מאז, התפתחו הסמרטפונים ונמכרו בכל העולם במהירות מסחררת. הסמרטפונים ממזגים ביחד תקשורת בכמה סוגים (כולל הרשתות החברתיות), מצלמה, מחשב ויישומים נוספים. למעשה, מרבית הטלפונים החכמים הם מחשבים לכל דבר שנדחסו למארז הגדול במעט מזה של טלפון סלולרי רגיל.

ב-15 ביולי 2015 העריך מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', שייתכן שמגזר המחשבים

64 :/0ח886 עהטס56 [8ה0ס8)1\ן: /5צן. מסמכי סנודן חשיפת סודות ה-5/4צ[, וואלה חדשות (12 26749/\ת11/106. 60 8|18/. פאו6ת//:קהרן).

5 המסמכים נגנבו על ידי החייל בראדלי מאנינג, ששימש כחוקר מודיעין בבסיס ממזרח לבגדד. מאנינג נשפט בשנת 2013 ל-35 שנות מאסר. אי.פי., "ברדלי מאנינג, מדליף מסמכי ויקיליקס, נידון ל357 שנות מאסר והודח משירות", הארץ,